#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צדין דגים מן הביברים ביו&quot;ט?	"לא מיבעיא כשהם בנהר שאין צדין אותם דהוי צידה גמורה ודומה לקצירה אלא אפי&#x27; כשהם בביברים אסור מפני שהם מחוסרים צידה שהביבר רחב והדגים נשמטים אילך ואילך (מגיד משנה, רמ&quot;א) [אבל באמת המים (סע&#x27; ה&#x27;) ליכא מקום להשתמט ובקל יכול לתופסם (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)], אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) ביאר האיסור בביברים משום מוקצה"	סימן תצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איסורו דאורייתא או דרבנן?	"מבואר בתוס&#x27; (ביצה כ&quot;ג ע&quot;ב, שבת ק&quot;ו ע&quot;ב) דהוא דאורייתא, ובאמת תלוי במח&#x27; לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ה סע&#x27; ב&#x27;) לגבי קצירה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין), ולפי הט&quot;ז פשוט דהוא מדרבנן"	סימן תצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין מים עכורים ומים צלולים?	"המגיד משנה כתב דהדגים נשמטים מפני שהמים מכסים אותם, ודייק המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דלפי&quot;ז במים צלולים אינם מחוסרים צידה מותר לצוד אותם, ובדעת הט&quot;ז יש מח&#x27; אחרונים, הגר&quot;ז ס&quot;ל דכיון דאיסורו משום מוקצה אסור אפי&#x27; בצלולים, אבל הפמ&quot;ג כתב דאם הם צלולים הוי כמונח בקופסא ואינם מוקצים (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדגים שבאקווריאם?	"כתב שש&quot;כ (פכ&quot;ז הע&#x27; צ&quot;ח) דהם לנוי ולא לאכילה והוו מוקצים ואסור לטלטל הדגים וגם אסור להחליף מימיו {וכפשוטו גם אסור לטלטל כל הכלי}"	סימן תצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מזונות לדגים שבביברים?	"תנן במתני&#x27; דאסור ליתן להם מזונות, ויש בזה כמה ביאורים בראשונים:&lt;br&gt;1) רש&quot;י בביצה (כ&quot;ג ע&quot;ב) פי&#x27; מפני שאפשר להם בלא מזונות הוי כאין מזונותיו עליו&lt;br&gt;2) תוס&#x27; בביצה (שם) פי&#x27; גזירה שמא יצודם&lt;br&gt;3) רש&quot;י בשבת (ק&quot;ו ע&quot;ב) פי&#x27; שאסור לטרוח בשביל מוקצה&lt;br&gt;4) תוס&#x27; בשבת (שם) פי&#x27; דכיון דמחוסר צידה עשינהו כאין מזונותיו עליו&lt;br&gt;5) הרמב&quot;ם פי&#x27; גזירה שמא יטלטלם והם מוקצים [וזה לא שייך בבהמה טמאה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן תצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך קיי&quot;ל?	"המחבר כאן מחמיר כהרמב&quot;ם דכל זמן שיש עליו איסור מוקצה אסור להאכילם אע&quot;פ שאינם מחוסרים צידה [ובאמת זהו רק לפי המחבר (לעיל סי&#x27; תצ&quot;ה סע&#x27; ד&#x27;) אבל לפי הרמ&quot;א ליכא איסור מוקצה כלל (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)], אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא שהמחבר לקמן (סע&#x27; ז&#x27;) משמע דתלוי אם הוא מחוסר צידה, וכ&quot;כ הפר&quot;ח דכך נוהגין העולם, והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה דגים) דמסתבר להקל בזה דאינו מסתבר להחמיר בצער בעלי חיים ולא ליתן הבעלי חיים מזונות משום חשש דרבנן דמוקצה, וכן העלה הביה&quot;ל דכיון דיש הרבה ראשונים שחולקים על הרמב&quot;ם אין להחמיר במקום דליכא חשש איסור צידה"	סימן תצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן המזונות רחוק מן הבהמה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דאפי&#x27; להרמב&quot;ם מותר כיון דאיכא היכרא (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), אבל רע&quot;א ודגול מרבבה השיגו דלפי הראשונים דאסור משום דהוי כאין מזונותיו עליו יהא אסור אפי&#x27; רחוק מהם"	סימן תצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק מוכן?	"אסורים באכילה ובטלטול (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח סע&#x27; ז&#x27;) שרע&quot;א חולק על הנוב&quot;י לגבי דבר שיש לו מתירין בטלטול מוקצה], וביאר תוס&#x27; ישנים (ביצה ג&#x27; ע&quot;ב) דבמוקצה החמירו כעין דאורייתא, והמגיד משנה הביא עוד טעם משום דבר שיש לו מתירין (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ונפק&quot;מ בדבר שיתקלקל אם ימתין עד מוצאי יו&quot;ט, והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&#x27;) במקום שיפסיד לגמרי יש להקל [ורע&quot;א הביא ראיה ממח&#x27; תנאים בספק מוכן דעל כרחך פליגי בטעם דבר שיש לו מתירין דאי אמרת דפליגי בסברא דהחמירו במוקצה מהיכא תיתי לומר שהת&quot;ק חולק על ר&quot;ג בענין זה]"	סימן תצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוצאי יו&quot;ט?	"מותר מיד וא&quot;צ להמתין בכדי שיעשו כיון דלא ניצוד בידי אדם (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), אבל בר&quot;ה או ביו&quot;ט הסמוך לשבת צריך להמתין שני ימים (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק 1) מוקצה ונולד 2) אם בא מחוץ לתחום?	"1) הוי כספק מוכן ואסור 2) יש בזה מח&#x27; אם אסור, עי&#x27; לקמן סי&#x27; תצ&quot;ח סע&#x27; ג&#x27; וד&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצא המצודות מקולקלות מערב יו&quot;ט?	"אע&quot;פ שלא ראה שנצוד הבהמה מותר מפני שיש כאן סימן שנצוד כבר (רש&quot;י ביצה כ&quot;ד ע&quot;ב, ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), ואם נמצא ב&#x27; בהמות שם כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) דמותר לאכול אחד מהם משום ס&quot;ס, אבל מסתפק מה הדין אם נמצא ג&#x27; בהמות דשמא רובן לא היו ניצודין מערב יו&quot;ט {אבל לכאורה זהו ספק אחד בדין ספק אחד בתערובות דאמרינן בסמוך דלא מקילין אלא במקום הפסד גדול (ר&quot;י באק)}"	סימן תצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק מוכן ביו&quot;ט שני?	"המחבר מקיל משום ספק ספיקא, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא הרבה מחמירים דאנן בקיאין בקביעא דירחא ויו&quot;ט שני אינו ספק אלא מנהג אבותינו והוי כיו&quot;ט ודאי מדרבנן, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א) להחמיר אם לא במקום הפסד מרובה {וכ&quot;ת למ&quot;ד דמותר משום ס&quot;ס אפי&#x27; ביו&quot;ט ראשון יהא ס&quot;ס, ותי&#x27; ר&quot;י באק דלגבי יו&quot;ט ראשון הוי ודאי יו&quot;ט מדאורייתא, ורק לגבי יו&quot;ט שני דבאמת אנו בקיאין והוי חול מ&quot;מ מדרבנן נחשב כיו&quot;ט מספק, וזהו דעת המחבר והאחרונים מחמירים דאפי&#x27; יו&quot;ט שני הוי כודאי קודש מדרבנן}"	סימן תצז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק אחד בדין וספק אחד בתערובות?	"אם הוא דבר שיש לו מתירין מחמירים אם אינו הפסד גדול (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תצז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתינוק שנולד בין השמשות וחל ספק שמיני ספק תשיעי ביו&quot;ט שני?	"עי&#x27; מש&quot;כ ביו&quot;ד (סי&#x27; רס&quot;ו סע&#x27; ח&#x27;) דרע&quot;א וחת&quot;ס מקילין והדגול מרבבה מחמיר, ולכאורה הוי ס&quot;ס ביו&quot;ט שני דאמרינן דמקילין במקום הפסד גדול [למעשה נוהגין להחמיר]"	סימן תצז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סכר אמת המים?	"הוו כניצודין ועומדין ומותר ליקח דגים ממנו, וגם אינם מוקצים דהמעשה סכירה הוי מעשה הזמנה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [לפי הפמ&quot;ג דוקא כשהזמין לצורך יו&quot;ט, ולפי ההלכה ברורה אפי&#x27; לא הזמין בפירוש (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)]"	סימן תצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקח רק מקצת מהדגים?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) מצדד דהוו כאווזים ותרנגולים ואינם צריכים הזמנה כלל ויכול ליטול מה שירצה, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) סתם להחמיר כהיש&quot;ש דהוו כיונים שצריכים הזמנה וממילא אם דעתו היה שאפשר שיצטרך כולם הרי הוכנו כולם ויכול לברור מה שירצה אבל אם דעתו היה שאינו צריך אלא מקצתן א&quot;כ לא הוכנו אלא מקצתן ואינו יכול ליקח ולהניח דנמצאת שהוא טלטל מוקצה אלא צריך ליקח ולאכול כל מה שיעלה בידו בין טוב ובין רע [וביונים יש עוד חומרא דאסור ליקח דחיישינן שמא יקח ויניח, אבל כאן בדגים לא שייכי כולי האי סברא זו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)]"	סימן תצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האמת המים 1) רחבה הרבה 2) ארוכה הרבה?	"1) אם רחבה יותר מאמה אסור ליקח ממנו (ב&quot;ח, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא ממגיד משנה דמקיל שהרי בקל יכול לתפוס הדגים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ו) הביא שהנחלת צבי והפמ&quot;ג מפקפקים בה [וכן משמע קצת ממאירי דכתב דמותר דוקא בחפירה קטנה] "	סימן תצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצודן בכלי?	המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) הביא מפר&quot;ח והגר&quot;ז דמחמירים משום עובדא דחול, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ז) הביא שהט&quot;ז וא&quot;ר מקילין, אבל למעשה המ&quot;ב הכריע דיש לחוש להמחמירים לכתחילה	סימן תצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הכניס דגים לתיבה מלאה נקבים?	"הרבה אחרונים ס&quot;ל דהוי כמו אמת המים [אבל אם היו במים לזמן מרובה עד שפרו ורבו בתוכה בודאי הם מוקצים ביו&quot;ט, אבל מצדד הפמ&quot;ג דמהני הזמנה בפה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט)], אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מיש&quot;ש דליכא איסור צידה בתיבה דאינו דומה לצידה שבמשכן אלא חייב משום עוקר דבר מגידולו וזהו דוקא בביבר שהם גדלים שם ולא בתיבה, אבל המג&quot;א עצמו חולק עליו וס&quot;ל כשאר האחרונים ששייך צידה בהם, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) מצדד להקל לצודם ביד [אבל לא בכלי משום עובדא דחול (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב)] {וצ&quot;ב למה סותם להקל כהיש&quot;ש כנגד שאר המפרשים}, והוסיף רשז&quot;א (שלחן שלמה ס&quot;ק ז&#x27;) דאם יכול לצודן ע&quot;י שפיכת מים בקלות מן התיבה לכו&quot;ע נחשבין כניצודין ועומדים]"	סימן תצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבור עמוק שא&quot;א להגיע להדגים אלא ע&quot;י הכלי?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) בשם המהרי&quot;ל דנחשבים מחוסרין צידה אם צריך כלי לתופסם אבל אם ראוי לתופסם ביד אלא שהבור עמוק ואינו רוצה לירד לתוך המים מותר לתופסם בכלי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תצז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבעלי חיים שחוזרים לכלובן בערב?	"כל בעלי חיים שחוזרים לכלובן בערב נחשבים כניצודין ועומדין ולית בהו איסור צידה אפי&#x27; אם צריך לומר הבא מצודה ונצודנו (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה אווזים) [אבל עדיין תרנגולים העומדים לגדל ביצים אסורים משום מוקצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)]"	סימן תצז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קנה עופות סתם?	סתמייהו לאכילה קאי ואינם מוקצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)	סימן תצז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הם ברה&quot;ר?	"המשאת בנימין מחמיר שלא לצודן, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מקיל כיון שיחזרו לכלובן בערב, וכן הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) [ואע&quot;פ שהחמד משה הביא ראיה מהרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; שט&quot;ז סע&#x27; י&quot;ב) דמחמיר, מ&quot;מ יש הרבה ראשונים דמקילין ביו&quot;ט (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה)]"	סימן תצז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצודן לכל צורך שירצה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דאינו מותר אלא אם צודן לשוחטן לשמחת יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן תצז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעוף שקנה מחדש?	"אם אינו חוזר לכלוב בערב יש בה איסור צידה (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;), אבל כתב החיי&quot;א דבלילה מותר לצודן דעיניהם מתעוורות ואינם נשמטין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [והיינו מחמת הטל, אבל אם סתם ישנים מבואר לעיל (סי&#x27; שט&quot;ז סע&#x27; ב&#x27;) דיש בה חיוב צידה (שש&quot;כ פכ&quot;ז הע&#x27; קמ&quot;ד)], ועוד חידש הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שט&quot;ז) דאם חוזרים לכלוב של המוכר ג&quot;כ מקרי ניצודין ועומדים ולית בהו איסור צידה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ט)"	סימן תצז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים להזמינם?	"המחבר כתב דא&quot;צ הזמנה, אבל הב&quot;י הביא מראבי&quot;ה דירא שמים יתן עיניו מתחילה ליטול ולא יברור ויניח משום טרחא, וכ&quot;כ מג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) בשם המהרש&quot;ל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), ובפרט כשהוא מקום רחב דמותר רק לשמחת יו&quot;ט אם תופסו ומניחו הוי צידה שלא לצורך (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&#x27;)"	סימן תצז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר במחוסרין צידה?	"תוס&#x27; מחלקין בין חיות ועופות, אבל אנן קיי&quot;ל כרש&quot;י ורוב ראשונים דכולא חד שיעורא הוא והכל תלוי אם צריך לומר הבא מצודה ונצודנו (ב&quot;י), ומבואר לעיל (סי&#x27; שט&quot;ז) והיינו כשיעור שיכול לתופסו בריצה אחת ולא צריך לנפש באמצע (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תצז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעופות בבית מקורה?	"המשאת בנימין מחדש דאפי&#x27; בבית גדול נחשב כניצודין ועומדים כיון שיש עליו גג, והשיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דמוכח מכמה מקומות דאינן כניצודין אלא בבית קטן שיכול לצודן בשחייה אחת "	סימן תצז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש חלון וכדומה בבית?	פשוט דלא נחשב כניצוד ועומד דאפשר לה לברוח (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)	סימן תצז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הם כניצודין ועומדים, האם הם מוקצים?	"עדיין הם מוקצים וצריך להזמינם תחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) {ולכאורה זה תלוי במח&#x27; מחבר ורמ&quot;א לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ה סע&#x27; ד&#x27;) אם יש מוקצה ביו&quot;ט}"	סימן תצז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שהם מחוסרים צידה האם יש היתר ליתן להם מזונות?	כתב הרשב&quot;א (עבוה&quot;ק) דיש היתר במקום הפסד כגון ליתן דבורים מזונות כדי שלא יברחו אע&quot;פ שאינן כניצודין ועומדים (ביה&quot;ל ד&quot;ה אסור)	סימן תצז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איל וצבי שהולידו בפרדס, מה הדין לגבי 1) הולד 2) האם?	"1) אם היא מקום משומר אין בו איסור צידה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;א), ולגבי מוקצה אם הפרדס סמוכה לעיר מסתמא דעתו עליו וא&quot;צ זימון, אבל אם רחוק מן העיר צריך זימון בפירוש 2) היא מחוסרת צידה ולא מהני בה זימון, ואפי&#x27; תהא ניצודה מאליה ביו&quot;ט עדיין אסורה משום מוקצה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן תצז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב סמוכין לעיר?	"כתב הטור דצריך להיות תוך ע&#x27; אמות וד&#x27; טפחים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), וביאר הר&quot;ן דזהו השיעור שיכול לראותה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) {וצ&quot;ב דראינו עוד שיעורים בראייה כגון ט&quot;ז מיל (בכורות נ&quot;ד ע&quot;ב) או רס&quot;ו אמות (ב&quot;מ ל&quot;ג ע&quot;א)}"	סימן תצז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפרדס 1) רחוקה אבל יודע שהולידה 2) קרובה אבל אינו יודע שהולידה?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) רצה לדייק מרש&quot;י דמהני אבל מסיים דטוב להחמיר כהר&quot;ן דלא מהני, אבל שאר האחרונים (א&quot;ר, נהר שלום, חמד משה) חולקים על המג&quot;א וס&quot;ל דאפי&#x27; רש&quot;י מודה דלא מהני (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג) 2) פשוט דלא מהני (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג)"	סימן תצז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביוני שובך 1) גדולים 2) קטנים?	"1) איתא בגמ&#x27; (ביצה כ&quot;ד) דיש בהם איסור צידה מדאורייתא אע&quot;פ שהם חוזרים לכלובן בלילה מ&quot;מ אין מזונתן עליו ולא חשיבי כמזומן א&quot;נ עבידי להשתמט ולברוח, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דיש לחוש להשני טעמים [ולפיכך צריך להחמיר בתרנגולים שמרדו ואין נוח לתפסם, וגם צריך להחמיר ביונים שנוחין לתפסם אבל אין מזונותן עליו] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ח) 2) לית בהו איסור צידה דאין מפריחין אלא מדדין מעט ובקל יכול לתפסם [והרא&quot;ש בתשובות היה מקיל כל זמן שאינם הולכים חוץ לתחום כיון שחוזרים לכלובן בערב, אבל בפסקים חזר בו וס&quot;ל דצריך להיות דאינו צריך מצודה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב), והב&quot;י בשם המגיד משנה הביא בעל העיטור דג&quot;כ מקיל כשא&quot;צ צידה מעליא אבל קיי&quot;ל כהרשב&quot;א דמחמיר כל זמן שהן מחוסרין צידה], אבל לגבי מוקצה עדיין צריכין הזמנה [ולא דמי לולדי איל וצבי דא&quot;צ הזמנה דהתם אינם הולכים כלל משא&quot;כ יונים קטנים מתרחקין חוץ לקן קצת (מאירי, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) א&quot;נ טבע היונים שאם מוציאים חלקם מן השובך, הנותרים יברחו ויחרב השובך (בית מאיר, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&#x27;)]"	סימן תצז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביוני שובך שלו אבל לא נתגדלו עם בני אדם?	הוו כמדבריות ויש עליהם איסור צידה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ה)	סימן תצז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לפי הרמ&quot;א דלית ליה מוקצה ביו&quot;ט?	"לפום ריהטא לא יהא שייך מוקצה, אבל כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק נ&quot;א) דכאן אפי&#x27; ר&quot;ש מודה דמדבריות כאלו לא היו שלו מעולם"	סימן תצז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מזמנין היונים?	ב&quot;ש ס&quot;ל דצריך לנענע כל אחד מבעוד יום, אבל אנן קיי&quot;ל כב&quot;ה דסגי לומר זה וזה אני נוטל, אבל צריך לסמן אותם בדעתו או להכיר אותם בטביעת עינו שלא יחליף למחר באחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)	סימן תצז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מהני לומר מכאן אני נוטל?	"אע&quot;פ דקיי&quot;ל בדרבנן יש ברירה מ&quot;מ לא מהני דחיישינן דלמא שבק כחושים ונטל שמנים ונמצא שטלטל אותן שלא הזמין א&quot;נ נמצא שכולם כחושים וימנע משמחת יו&quot;ט (גמ&#x27; ביצה י&#x27; ע&quot;ב, ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)"	סימן תצז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להזמין בדיבור?	סגי להזמין במחשבה (גר&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ג)	סימן תצז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא הזמין מאתמול, האם מותר לו ליקח כל הבא לידו?	אסור דחיישינן שמא יניחנו ויטול אחרת (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב) [משא&quot;כ בדגים לא חיישינן להכי (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)] 	סימן תצז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הזמין עוף פלוני בפירוש?	אע&quot;פ שלא משמשו ולא ראה אותו כלל לא חיישינן שיקח אחרת כיון שהיה אפשר לו למשמשו היטב ולא עשה כן מסתמא נתרצה איך שיהיה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)	סימן תצז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתרנגולת העומדת לגדל ביצים [למ&quot;ד יש מוקצה ביו&quot;ט]?	"משמ&quot;ק משמע דבזה סגי לומר מכאן אני נוטל דדרך הוא לבקרה תמיד ויודע מה היא, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) הוכיח מכל בו ואו&quot;ז ורמ&quot;א דדינה כיונים דצריך להזמינה בפירוש, ועוד מצדד הביה&quot;ל דאפי&#x27; השמ&quot;ק לא כוון להתיר תרנגולת העומדת לגדל ביצים אלא העומדת לאכילה {ואע&quot;פ שאיתא לעיל (סע&#x27; ו&#x27;) דאינם צריכים זימון מ&quot;מ כתב המ&quot;ב דירא שמים יזמינם, ועל זה כתב השמ&quot;ק דא&quot;צ זימון מפני שבודק אותם תמיד}"	סימן תצז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הזמין כל השובך?	"אם יש אפשרות דצריך כל השובך מהני ומותר ליטול מה שירצה למחר [ומותר אפי&#x27; לטלטל ולהניח (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)], אבל אם בודאי א&quot;צ כולם לא מהני [דאדרבה מסתמא דעתו היתה רק על השמן ביותר ואיכא חשש טלטול מוקצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד)]"	סימן תצז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח עירוב תבשילין גדול על דעת לאכול מקצתו ביו&quot;ט?	"רשז&quot;א מצדד דלא מהני אפי&#x27; בדיעבד דאין זה נחשב הזמנה (שש&quot;כ פמ&quot;ו הע&#x27; ק&#x27;) {וצ&quot;ב דהכא ביאר המ&quot;ב דהוי כאילו הזמין רק השמנים ויש לחוש לטלטול מוקצה משא&quot;כ בעירוב יש ברירה דמה שנשאר הוי כאילו הזמין לצורך שבת}"	סימן תצז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם זימן שנים ומצא שלשה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-0dfdb8b32e8ab83c444422ccc78c57281c5d7aa4.jpg"">"	סימן תצז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניחו שנים מקושרים, ומצא 1) שנים מקושרים ועוד אחד מותר אצלם 2) שלשה מקושרים?	"1) השנים מותרים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו) 2) הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) מקיל דאמרינן דאדם אחר בא וקשרם מבעוד יום, אבל הפר&quot;ח וחמד משה מחמירים (ביה&quot;ל ד&quot;ה זימן)"	סימן תצז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הזמין שחורים ולבנים ומצאן מחולפים?	"אם יש מחיצה ביניהם כולם אסורים דאזלינן בתר רובא דעלמא אפי&#x27; במקום קורבא דמוכח (ערוה&quot;ש סע&#x27; כ&quot;א) ואפי&#x27; בחול אסורים משום גזל (צל&quot;ח ביצה י&#x27; ע&quot;ב), אבל בלא מחיצה כולם מותרים דודאי מתהפכי אתהפיך (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) דליכא ריעותא בכולם (ערוה&quot;ש שם), ואפי&#x27; במחיצה אינם אסורים אלא כשיש עוד שובכים בתוך חמשים אמה או שהיונים יכולים לפרוח קצת דאל&quot;ה תולין דאתהפכי אתהפיך (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ט) "	סימן תצז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הזמין שחורים ומצא גם לבנים במקומם, וכן במקום הלבנים מצא גם שחורים במקומם?	"יכול לסמוך שאלו הם המזומנים ומותרים ולא יצאו לחוץ (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח), והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ס&quot;א) מסתפק אם זהו אפי&#x27; כשנמצאים בחור אחת "	סימן תצז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם זימן שלשה ומצא שנים?	"הם מותרים דלא מחזקינן ריעותא אלא אמרינן דאחת אזלא לעלמא (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;)"	סימן תצז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם השלשה היו מקושרים?	"הרמ&quot;א מקיל דאמרינן שהשלישי נתפרק מהם [וה&quot;ה אם נמצאו כולם מותרים מקשירתם], אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) מחמיר דחיישינן שמא אחרים הם כיון שלא מצא אלא שנים [ומודה כשנמצאו כל השלשה אלא שהם מותרים מקשריהם שהם מותרים, ודלא כהב&quot;ח דמחמיר אפי&#x27; בכה&quot;ג (ט&quot;ז שם, ערוה&quot;ש סע&#x27; כ&#x27;)], וקיי&quot;ל כהרמ&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;א)"	סימן תצז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם זימן בתוך הקן ונמצאו לפני הקן 1) עופות שמפריחים 2) עופות שאין מפריחים?	"1) אסורים דחיישינן שבאו מעלמא דקיי&quot;ל רוב וקרוב הולך אחר הרוב [ופשוט דמיירי כשמפריחין קצת דאם מפריחין הרבה אסורים משום מחוסרי צידה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה)], ומיירי כשמצאו אותם על דף שלפני הקן ולא על הדף שלפני השובך (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ו), וחידש הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ב) דאם מקצתן נשארו בתוך הקן גם אלו שנמצאו לפני הקן מותרים 2) אם ליכא קן אחר תוך חמשים אמה או אפי&#x27; יש בה אבל הוא בקרן זוית מותרים, אבל אם יש קן אחר ישר תוך נ&#x27; אמה אסורים דחיישינן שמא מדדו ממנה"	סימן תצז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הזמינו בתוך הקן ונמצאים בפתח הקן?	מותרים (או&quot;ז, רמ&quot;א)	סימן תצז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הזמינו לפני הקן ונמצאים בתוך הקן?	"חידש הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ב) דמותרים שדרכן ליכנס לתוך הקן {וצ&quot;ב בלשונו}"	סימן תצז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גוי הביא דורון לישראל ביו&quot;ט והביא יונים משובכו 1) מתוך העיר 2) מחוץ לתחום?	"1) אם היו מחוסרים צידה אסורים, אבל יונים קטנים שא&quot;צ צידה מותרים דרק צריכים הכנה והכא שהם של גוי לא אקצי דעתיה מהם וממילא מוכנים הם לכל (תשובת הרשב&quot;א, ב&quot;י, דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) 2) רק מותרים למי שלא הביאם בשבילו (שם) "	סימן תצז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוחט ביו&quot;ט מתי יבדוק אם היא טריפה?	"עצה טובה לבדוק אחר הפשטה דאם נמצאת טריפה קודם הפשט הוי מוקצה ואסור להפשיטה ויפסיד הרבה במכירתו לגוי (ערוה&quot;ש סע&#x27; כ&quot;ה)"	סימן תצז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לפשוט קודם הבדיקה, ליחוש דלמא הוי טריפה?	"יש לה חזקת היתר (ב&quot;י) שרובן כשרות (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט) והוי בכלל אוכל נפש (ערוה&quot;ש סע&#x27; כ&quot;ה), אמנם אם כבר נולד ספק טריפה קודם הפשט הב&quot;ח מקיל אבל המאמר מרדכי מפקפק בה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ט)"	סימן תצז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נמצאת טריפה, האם מותר להפשיט בדרך שבות?	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) הביא מב&quot;ח דמשמע דלא התירו סופן משום תחילתן רק באיסורי דאורייתא אבל מותר להפשיט באיסור דרבנן [כגון להפסיד העור דרך קלקול או בקוץ וקנה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&#x27;), אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק נ&#x27;) הביא משאר האחרונים שמחמירים שלא להפשיט אפי&#x27; ע&quot;י איסור שבות דליכא למיחש שימנע ולא ישחט דהרי אפשר לו להפשיט קודם בדיקה"	סימן תצז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נמצאת טריפה האם מותר לטלטלה מחמה לצל?	"כתב המחבר שאסור, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ח) מפני שאפשר לו למשחט בצל מעיקרא, ועוד כתב הכל בו דאפשר להביאה לצל קודם בדיקה, ועוד כתב המג&quot;א בשם המהרש&quot;ל דליכא למיחש שימנע ולא ישחט דהרי לא שכיחא טריפות. ולפי&quot;ז ממשיך המהרש&quot;ל דבזה&quot;ז דשכיח טריפות יש חשש שימנע ולא ישחט ומותר להצניע הבשר מחמה לצל [והא&quot;ר ושלחן עצי שטים מחמירים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ה)], אבל בתרנגולים ואווזים שאין בודקים בריאה שלהם לא שכיחי טריפות גבייהו אפי&#x27; בזה&quot;ז ואסורים בטלטול [חוץ מאווזים שמלעיטין אותם ששכיח בהם טריפות בוושט (חמד משה, שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ו)] (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א)"	סימן תצז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הבהמה טריפה מוקצה אף לדעת הרמ&quot;א?	"מבואר מהטור דלפי הרמ&quot;א אינו מוקצה דאין זה נחשב כנולד, וכן נקט המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) ועוד אחרונים, אכן הגר&quot;ז ושאר אחרונים ס&quot;ל דטריפה הוי נולד דמתחילה היה חזיא לאדם ועכשיו הוא חזיא לכלבים ואסור אפי&#x27; להרמ&quot;א דמחמיר בנולד ביו&quot;ט {ומשמע דאע&quot;פ שנטרף קודם יו&quot;ט מ&quot;מ נחשב כנולד ביו&quot;ט דעכשיו נתברר לו דאינו חזיא אלא לכלבים}"	סימן תצז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לבודקה במקום שאפשר להניחה אם תהיה טריפה?	"כן מבואר בגמ&#x27; שבת (קנ&quot;ו), אבל הקשה הרשב&quot;א (עבודת הקודש) שלא ראה אחד מהראשונים שחוששין לזה, ותי&#x27; הא&quot;ר דאפשר דראשונים אלו ס&quot;ל כר&quot;ש אפי&#x27; ביו&quot;ט ולית להו מוקצה, והקשה עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה אם) הרי יש כמה ראשונים דס&quot;ל כר&#x27; יהודה ביו&quot;ט, אלא פי&#x27; הביה&quot;ל דסמכי על סברת המהרש&quot;ל דבזה&quot;ז יש כמה ספיקות בעניני טריפות ושכיחי טריפות ואי נאסר לטלטל אח&quot;כ ימנע מלשחוט"	סימן תצז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבהמה 1) מסוכנת 2) חולה קצת 3) בריאה?	"1) אפי&#x27; ר&#x27; יהודה מודה דאינו מוקצה (ב&quot;י, ביה&quot;ל ד&quot;ה אם) 2) בזה פליגי ר&#x27; יהודה ור&quot;ש אם יש מוקצה (ב&quot;י) 3) מגמ&#x27; ביצה (כ&quot;ז ע&quot;ב) משמע דאפי&#x27; ר&quot;ש מודה דהוי מוקצה, והקשה הב&quot;י א&quot;כ צריך לאוקמיה כל הסעיף דמיירי דוקא בחולה קצת ודוחק, אלא פי&#x27; הב&quot;י דהא דאמרינן דמודה ר&quot;ש דבריאה הוי מוקצה היינו בנתנבלה אבל כששחטה אמרינן דמסתמא דעתו עליו מבעוד יום ואינו מוקצה אליבא דר&quot;ש כשנמצא טריפה שהרי עשויה להמצא טריפה."	סימן תצז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למכור הטריפה לגוי?	"המחבר מקיל כדרך שמותר למכור לישראל ביו&quot;ט [בלא משקל ובלא הזכרת סכום דמים, ואם אינו מאמינו מותר ליקח משכון] {ואע&quot;פ שהמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) הביא ממהרש&quot;ל דבזמן המחבר לא שכיחי טריפות ואסור למוכרה לגוי צ&quot;ל דאנן נקטינן כהמחבר דאין חוששין לסברא זו לחומרא ורק להקל בזה&quot;ז דטריפות הוו שכיחי, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; כ&quot;ה) דשיטה זו אינו עיקר}, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) דה&quot;ה דמותר למכור להם האחוריים אם אין לו מקום לשומרה עד אחר יו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב), והוסיף הא&quot;ר דה&quot;ה דמותר למכור לגוי בשר כשר אם אין מוצא למכור לישראל דאל&quot;כ מימנע ולא ישחוט (שעה&quot;צ ס&quot;ק ע&quot;ט)"	סימן תצז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שחטה מערב יו&quot;ט?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ט) אז אסור למוכרה לגוי ביו&quot;ט אם היה אפשר למוכרה לגוי מאתמול אבל אם לא היה לו שהות מערב יו&quot;ט מותר למוכרה לגוי ביו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב) [ואע&quot;פ שהמג&quot;א מסתפק לקמן (סי&#x27; ת&quot;ק) דבריו שבכאן עיקר (מחה&quot;ש, שעה&quot;צ ס&quot;ק פ&#x27;)]"	סימן תצז סעיף יז		
